יום רביעי, 13 במאי 2009

כאן הרופא המומחה פרופ' ניר-גילברט (רופא מומחה מכתב 1)

ד"ר מורד העבירה לי נתונים על בן.

מכל הנתונים הללו אני מסיק מסקנות:

עצם זה שהוא עולה מאתיופיה שבאפריקה, שם מחלת האנמיה החרשתית נפוצה(מחלת אנמיה גנטית), אחיו חולה במחלת דם ובעל סיפטומים דומים לשלו,אני מסיק שהסיכוי גדול כי בן חולה באנמיה חרמשית.
קבוצות סיכון - המחלה נפוצה במדינות ביבשת אפריקה. פירוט בהמשך.


אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית. המוגלובין, המצוי בתאי הדם האדומים ואשר נושא חמצן לכל תאי הגוף, מיוצר בצורה לקויה בחולי אנמיה חרמשית. הדבר גורם בין השאר לעיוות תאי הדם האדומים לצורה דמוית חרמש - מכאן שם המחלה.

האנמיה נובעת מפגם בגן שאחראי על ייצור החלבון "גלובין" בתא,מה שגורם לייצור המוגלובין לקוי
שלא מסוגל לשאת מספיק חמצן.
התפתחות מחלה זו דווקא באזורים כמו אפריקה נובעת, בין השאר, ממוטציה גנטית שמעניקה עמידות מסוימת בפני מלריה לנשאי הכרומוזום הבריאים. החולשה היחסית של התאים המוטנטים גורמת להפרעה במעברו של טפיל המלריה במחזור הדם.
המחלה עצמה גורמת להחרפתה, כי אספקת הדם (ועימו החמצן) אל האזור נתקעת, ונוצר חוסר חימצון, שגורם לעוד תאים להפוך לחרמשיים. בנוסף, התאים החרמשיים הם בעלי אורך חיים קצר למדי, אשר גורם לאנמיה.
הסימפטומיים למחלה כוללים סימפטומים של חולה אנמיה "רגילה" כמו חולשה,כאבים שונים בגוף,התעלפויות ועוד.
הסימפטומיים הסופיים של האנמיה החרמשית מסוכנים וחמורים,ביניהם:כשל כלייתי, כאבי בטן,שיתוק,
שיגרון, דלקת ריאות ,מחלות לב.
אמשיך לעקוב ולתת חוות דעת על המקרה,
פרופ' גילברט. יאא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה